בואו נתחיל בלשים את הדברים על השולחן. אני מהאמהות המעצבנות האלה. אלה שחייבות להכין עוגה סופר-מושקעת בימי הולדת, אלה שמעצבות מטבחון עץ מ-א' ועד ת' לבנות שלהן בשניה שהנ"ל רק למדו להגות את המילה 'תרבד', אלה שמשפצות רהיטים שהושלכו לרחוב והופכות אותם לפינת יצירה, וכן, גם מאלה שתופרות בפורים תחפושת במקום לקנות, זו השנה השלישית ברציפות. למעשה, אני חושבת שמה שבכל זאת הציל אותי עד היום מסקילה מתוכננת בחסות חברותיי הטובות, הוא שמאז שנעשיתי אמא, נעשיתי גם עצמאית, וזו כשלעצמה סיבה רצינית לסלוח לי על כל כישוריי ועל תאוותי הבלתי נשלטת להפגין אותם מעת לעת.
כשהייתי שכירה, יכולתי לממש את גחמותיי העיצוביות בשעות הפנאי, פשוט כי היו לי כאלה. מאז שאני הבוס של עצמי, כל הגחמות העיצוביות שאינן חלק מהעבודה, זוכות לבוא לידי ביטוי רק בדקה ה-90, או ה-900, אבל יש לזה יתרון ברור אחד: זה לא משאיר לי ברירה אלא לפשט דברים. אין זמן לדברים מורכבים מדי כשאת נזכרת שפורים חל מחרתיים. וזה בדיוק מה שקרה לי בשנה בעברה.
עופרי רצתה להתחפש לדבורה. היא מצידה דווקא היתה מאוד מאורגנת וטרחה להכריז על בחירת נושא התחפושת בערך שלושה חודשים לפני, עם תזכורת על בסיס יומיומי. אבל לחיים דינמיקה משלהם, ויומיים לפני פורים מצאתי את עצמי יושבת מול מכונת התפירה ב-20:00 בערב ומתמודדת לראשונה עם השאלה: איך לכל הרוחות עושים את זה?
למזלכן, לכן יש עוד שבועיים, אז אם בא לכן לתפור לבת שלכן תחפושת דבורה פשוטה וכיפית, הרי לכן איך עושים את זה, שלב אחר שלב.
*****
שלב ראשון: הכנות
נתחיל בחלק הפרקטי. הימים היו ימי מרץ 2013, שאז עוד היתה עונה שמצדיקה את השם "חורף". ידעתי שהתחפושת חייבת להיות כזו שתהיה מספיק חמה כדי שעופרי לא תקפא בה מקור. בנוסף, היה לי חשוב שהיא תהיה נוחה, כדי שהיא לא תרצה להוריד אותה כבר אחרי עשר דקות (התנאי הוא 15 דקות של תהילה, לפחות). לכן, החלטתי שהתחפושת תהיה מבדי "פליס", ושאסתפק בשמלה פשוטה מעל חולצה וטייטס שחורים. בנוסף לבדי "פליס" בצבעים שחור וצהוב, קניתי גם בד "טול" לבן, שישמש בהמשך [1+2]. יש לציין שבדי "פליס" הם לא הכי נוחים לתפירה, אז אם צפוי השנה להיות פורים חמים אפשר להסתפק בבד טריקו או כותנה עבה.
[3+4] בעזרת בגד גוף סימנתי את קווי המתאר לשמלה, בהמשך של קו בית השחי (בזוית למטה) ובאמצע, וגזרתי כשהבד מקופל לשניים [5].
לאחר שהגזרה נראתה לי מתאימה במידות ובזוויות, גזרתי גם את הצווארון [6+7]. כעת שהיתה לי גזרה מוכנה מהבד השחור, פשוט הצמדתי אותה עם סיכות לבד הצהוב וגזרתי שכבה נוספת [8-10].
שלב שני: הכנת תבנית הפסים
[1+2] על גבי אחת השכבות סימנתי פסים במרחקים פחות או יותר שווים, אשר יכתיבו את תבנית הפסים של הדבורה. אני בחרתי במרווחים של כ-6 ס"מ אבל בדיעבד אולי היה יפה יותר לעשות אותם צרים יותר, לשיקולכן. גזרתי בהתאם.
[3] החלפתי כל פס שני בין החלק העליון לחלק התחתון, כדי ליצור את התבנית הרצויה. שימו לב, שזה אומר שבסופו של דבר מתקבלים שני צדדים הופכיים זה לזה.
[4-6] בחרתי לתפור בחוט צהוב את כל השמלה, כדי שהחוט יהווה בעצמו דוגמה על גבי הבד השחור. כמו כן, בשל היותם של הבדים גמישים מאוד, בחרתי לתפור במצב G של מכונת התפירה שלי, שזה אומר תפר זיג-זג בגודל בינוני.
שלב שלישי: חיבור הפסים
[1+2] תופרים בכל שכבה את הפסים זה לזה, פעם שחור ופעם צהוב. מוודאים שהחיבור בין הפסים מספיק חזק ושאין חשש למרווחים לא תפורים.
[3+4] מניחים את שתי השכבות פנים אל פנים, כשהחלק התפור חיצוני. מצמידים בעזרת סיכות וגוזרים את שאריות הבד כך שמתקבלות שתי שכבות זהות לחלוטין בגודלן [5].
[6] תופרים את שני החלקים זה לזה.
שלב רביעי: פינישים אחרונים
כעת ששני החלקים תפורים זה לזה, נותר רק לגמר את הכתפיות. בבד כותנה כדאי לקפל קיפול כפול ואז לתפור, אבל בבד "פליס" מספיק לתפור בצמוד לקצה הבד. הגדלתי את דוגמת הזיגזג במכונה למקסימום [1] ותפרתי את הכתפיות מכל צידיהן, מבלי לחבר אותן זו לזו [2-4]. זה בדיוק השלב למדוד את השמלה לכלת השמחה, ולסמן את גובה הכתפיות הרצוי. על מנת להוסיף עניין לשמלה, החלטתי לחבר את הכתפיות זו על גבי זו, ולהוסיף כפתור שחור באיזור החיבור [5+6]. אם החלק העליון של הכתפיות הוא שחור – כדאי לבחור בכפתור צהוב.
שלב חמישי (לא חובה): הכנפיים
כל דבורה צריכה כנפיים, אבל רוב הכנפיים שניתן לרכוש בחנויות הן גדולות, מסורבלות, ובעיקר – נפרדות משאר התחפושת. כאמור, היה לי חשוב שהתחפושת תהיה נוחה, ולכן הכנתי את הכנפיים בעצמי. אם אתן מוצאות בחנות זוג כנפיים קטן ונוח – אני בעד לקנות. אבל אם לא, או שבכל זאת בא לכן לעוף על עצמכן, אז הנה סט כנפיים שיעזור:
[1] גוזרים שתי "טיפות" בגודל הרצוי משקף קשיח (שקף 300 גרם).
[2] מצמידים בד טול מסביב בעזרת אטבי כביסה.
[3+4] שמים במכונת התפירה מחט חזקה, למשל של ג'ינס, ותופרים את השקף + בד טול מסביב לכל ההיקף (כן, לא לחשוש, זה אפשרי).
[5+6] גוזרים את שארית הבד צמוד לתפר.
*****
את הכנפיים הצמדתי לשמלה באמצעות סקוצ'ים, כך שניתן יהיה להסיר אותן על פי הצורך(למשל בעת ישיבה). מחושים נרכשו בחנות תחפושות.
בשארית הזמן (מתישהו בין 2 ל-3 לפנות בוקר) תפרתי לעופרי תיק קטן שנקשר בשרוך, ועליו הכיתוב "צוף". זה בעצם היה התיק שבו היא לקחה את משלוח המנות לגן, אבל זה גם היה שדרוג מקסים לתחפושת כולה.
ואם שק הצוף היה הברקה, תארו לכם כמה שמחתי כשעופרי קיבלה במתנה בובת דבורה מהממת מחברתי המעצבת המוכשרת, אילת בר נוי. זה היה פשוט מ-ו-ש-ל-ם!!!
וכך, יומיים לאחר מכן, עפה לה דבורה קטנה ומאושרת מפרח לפרח בגינתנו, ועוד אמא עבריה נשמה לרווחה. עד לפורים הבא. למקרה שתהיתן, השנה עופרי רוצה להיות "נסיכת פיות קסומה עם שמלה נפוחה ולבבות ורודים ונצנצים סגולים וכתר זורח בלילה". בקטנה..!
חג פורים שמח!
תגובות
השארת תגובה