התקופה האחרונה היתה אינטנסיבית מאוד בסטודיו. מצאתי את עצמי עובדת ממש סביב השעון כדי לעמוד בכל המשימות ולספק ללקוחות שלנו את התוכניות שלהם בזמן, לצד לא מעט פגישות ייעוץ מזדמנות. אולי זה החורף, שגורם לאנשים לקנן ולהשקיע יותר בבית, שהופך להיות מקום הבילוי העיקרי – המשפחתי והאישי.
ואז, ערב אחד, נתקלתי בפוסט חדש של My Lovely Mess, הלא הוא הבלוג המקסים של הצלמת הכה-מוכשרת אפרת לוזנוב. בבלוג אפרת מתעדת את חיי משפחתה הלא שגרתיים בבולגריה לצד יצירות אמנות ואפיה משובחות פרי ידיה, וכל זה מלווה בתמונות מרהיבות שעושות חשק לחיים של חופש, לצילום וליצירה בכלל.
הפוסט היה למעשה הזמנה לסדנת צילום חגיגית ברוח כריסמס, שעתידה היתה להתקיים בכפר קטן ונידח בבולגריה בהנחייתה של אפרת. כשנכנסתי ללינק וראיתי את התמונות – כבר יכולתי לשמוע את הג'ינגל בלס מהדהדים לי בלב. היה לי ברור שזו סדנת הצילום שחיכיתי לה!
צילום הפך כבר בסביבות גיל 21 לחלק בלתי נפרד ממני. את כל תחומי העיצוב והיצירה בהם אני עוסקת – אני מלווה בצילומים שלי, בין אם מהנייד ובין אם מהמצלמה. ובכל זאת, מעולם לא למדתי צילום באופן פורמלי או אפילו א-פורמלי, וכל מה שאני יודעת על צילום למדתי בעצמי מקריאה ומהתנסות. כמו בשאר התחביבים שלי – גם הצילום שלי מאוד אינטואיטיבי, וכשאני חושבת על הקומפוזיציות שאני מייצרת אני מבינה שהן מאוד דומות לי: יש בהן חופש שתחום במרחב מוגדר. חופש מוקפד, אני קוראת לזה. לצערי או לשמחתי, אני לא אדם שהחופש האמנותי שלו מתפרץ וחסר גבולות, הכל אצלי מאוד מדוייק ובמינון מבוקר, וזה מאוד ניכר בתמונות שלי.
תוך שלושה שבועות, הפוסט בבלוג של אפרת הפך למציאות: כפר קטן ונידח אי שם בבולגריה, מנותק לגמרי מהאינטרנט וממירוץ העכברים היומיומי, שבמרכזו בית הארחה קטן, מקושט ומסוגנן ברוח החג הכי פוטוגני שיש. תוסיפו לזה שלוש ארוחות גורמה צמחוניות ביום, הזדמנויות נהדרות לצילומי לייף סטייל ושלל פינוקים קטנים שחיכו לנו שם – ותבינו בדיוק מה הביא כל אחת מ-11 הנשים שהשתתפו בסדנה להגיע אליה.
מרבית הסדנא התקיימה בחלל המרכזי של בית ההארחה. את פנינו קיבל עץ אשוח מהמם, מקושט למשעי בגרילנדות, קישוטי כריסמס ופיות-צמר מעלפות מבית היוצר של טל דבש, שהיתה גם אחת מהמשתתפות בסדנא.
המתנות לא חיכו רק מתחת לעץ, אלא גם לכל אחת ואחת מאיתנו באופן אישי: קעקועים זמניים נוצצים של שלומית אופיר, חישוק וינטג' מודפס מבית נדוניה, פנקסים לכתוב עליהם כל מה שנלמד בקורס באדיבות סטודיו connections, וגם כפפות חמות מצמר של קולהנדס. הנה רק חלק מכל הטוב הזה:
בקצה החדר עמד שולחן Props מוקפד, עמוס בפריטי וינטג' שאפרת ליקטה במסעותיה בבולגריה. כל פריט בשולחן הזה היה אובייקט מושלם לצילום, וכולם יחד היו סט מקסים שרציתי לצלם (ואכן צילמתי) מכל זוית אפשרית.
השיעורים ביום הראשון התמקדו בצילום קומפוזיציות לאחר סטיילינג, ב"הקפאת" תנועה בצילום ובמשחקי עומק שדה. כל זאת בתאורה טבעית בלבד. הנה כמה מהתוצאות שלי:
ועוד אחת עם סטיילינג מהמם של דבורה מינדל המוכשרת, בעלת הבלוג Beekit:
לעת ערב יצאנו לצלם פורטרטים בתאורה כמעט בלתי אפשרית. הנה שלוש תמונות (ונשים) שאני אוהבת במיוחד:
למחרת בבוקר יצאנו לצלם בכפר. הכפר שומם מאוד ונטוש ברובו, אבל עבורי אלה היו שעתיים טובות של הרבה שקט וטבע מקסים, שהייתי זקוקה להם מאוד.
אחר הצהריים הגיעה לבקר אותנו נורה היפהפיה, חברתה של אפרת. נורה הדגימה לנו הכנת קפה בשיטה ייחודית, בקנקן שנקרא Chemex. מדובר בהכנת קפה-פילטר איטית ומדודה הן במשקל והן בזמן, שמטרתה למצות מן הקפה את מיטב הארומה שלו מבלי לפגוע בקפה ובמרכיביו בתהליך ההכנה.
וככה, ממש לפני שהספקתי להתרגל לכל הבלינג הזה מסביבי, לקור המטורף בחוץ ולארוחות המ-ע-ו-ל-ו-ת, תמו יומיים וחצי של חוויה כל כך מיוחדת, מעוצבת, עשירה ובעיקר – פוטוגנית להפליא.
אני מאחלת לכל מי שחוגג היום את חג המולד, שיהיה לו חג נוצץ וצבעוני כמו חוויית הכריסמס הבולגרית שלי, ורוצה לנצל את השורות האחרונות כדי להודות לאפרת המקסימה ולנשים הנפלאות שהיו שם איתי על כל מי ומה שהן. מאחלת לעצמי להיות תמיד מוקפת בנשים יצירתיות ומוכשרות, שהן גם חברות טובות.
Merry Christmas!!!
תגובות
2 תגובות
השארת תגובה
התמונות מרהיבות, משגעות! תודה על השיתוף, בהחלט עשית לי חשק להגיע לסדנא, או סתם לטייל בכפר נידח בבולגריה 🙂
תודה רבה 🙂