עופרי הגיעה לפרקה. אותו פרק שבו אם אין לה מטבחון שווה במיוחד בחדר, או לפחות בבית, אמא שלה מתחילה לסבול מייסורי מצפון. כן, כזו רדודה אני, מסתבר. הפייסבוק מוצף במטבחונים כאלה, שהיו פעם שידת טלויזיה או שידת-משהו-אחר, ואיזו סופר-אמא שבדיוק מצאה אותה ליד הפח – היתה חייבת לעשות ממנה מטבחון משופצר ולהציל אותה מאימת חירייה.
הפייסבוק גם היה זה שהביא אותי לבלוג המקסים (ולמרבה הצער, הכבר לא פעיל) של ענבר וייס "מטבחים קטנים". האישה המוכשרת הזו הצליחה לעשות לימונדה גם מגויאבות. זה היה כשעופרי עוד היתה פיצית ממש, ובזמנו פשוט עקבתי אחרי הבלוג הזה בהשתאות ואמרתי לעצמי בבטחון של אמא טריה והורמונלית: "יום אחד גם אני אכין לבת שלי כזה. בעצמי".
אבל יחד עם עופרי גדלה גם מסת העבודה שלי, והכנת המטבח נדחתה ונדחתה. או אז הגיע הרגע המיוחל, שפוקד כל מעצבת/ חובבת עיצוב אחת לחצי שנה (לפחות): הרגע שבו פשוט "נמאס לי כבר מאיך שהחדר הזה נראה ואני חייבת שינוי". החדר הזה, למרבה המזל, היה הפעם החדר של עופרי.
אז מצד אחד הייתי נחושה לייצר לה מטבחון מעוצב א-לה-בלוגלנד, ומצד שני לא היה שום מצב שאני עושה את כל העבודה בעצמי, בפרט את הנגרות והצביעה. מה גם שבחיפה, שום שידה לא עומדת ליד הפח יותר מחמש דקות, כי תמיד יהיה מישהו שינסה לעשות עליה רווח בשוק הפשפשים, או פשוט ינכס אותה לעצמו. ובצדק.
בהיותי אשת עקרונות, נאלצתי הפעם להתפשר בין העקרון מס' 1 שלי ('אם כבר מייצרים משהו לילדים אז לפחות שיהיה מתוך מחשבה ידידותית לסביבה') לבין העקרון מס' 2 שלי ('איש מקצוע מנוסה בטוח יעשה את זה יותר טוב ממני, ובפחות זמן'). חמושה בפסיכולוגיה המהפכנית הזו, פניתי לנגריית מיל"ב בחיפה. מדובר בנגרייה של גימלאי חיפה, שמכינים עבודות נגרות מקסימות מעצים ממוחזרים. מטבחים וארונות שפורקו, שידות, מגירות ומדפים שנזרקו במהלך שיפוצים– כולם משמשים שם חומר גלם להכנת צעצועי עץ מדהימים לילדים. הנגרייה עובדת ללא מטרות רווח, וההכנסות נועדו לכיסוי עלויות.
נפגשתי עם אריה הנגר, והעברתי לו מידות והוראות מדוייקות לתכנון ולהרכבה. לאחר שלושה שבועות חיכה לי בנגרייה מטבחון עץ ממוחזר, בעבודת יד מעולה ומוקפדת. אריה המקסים הכין לי גם סט "ששת" קטן ומתוק מעץ.
היישר מן הנגריה נסעתי למצבעה. בחרתי מתוך המניפה שני גוונים שמחים וצבעוניים שתואמים את הבד המעוצב שממנו תפרתי את הוילונות בחדרה של עופרי. נשארה לי ממנו חתיכה בזמנו, והחלטתי שאת החתיכה הזו אשלב גם במטבחון עצמו.
בזמן שהמטבחון עבר צביעה במצבעה, אני ניגשתי למלאכת התפירה. החלטתי שאני משדרגת את המטבח הזה עם כמה עבודות טקסטיל.
ראשית, תפרתי את הוילון שיסתיר את החלק של האחסון, לצד התנור. שילבתי, כאמור, את הבד המקסים של המעצבת קרוליין סימס עם בד צהוב חלק. בראש הוילון השארתי שרוול להשחלה של מיתר גמיש, שבעזרתו נתלה הוילון בין שני ווים קטנים (להשיג בכל חנות לחומרי עבודה/"טמבוריה").
אחר כך התפניתי לתפירת כפפה לתנור ומגן חום לסירים, שאף מטבח לא מרגיש כמו מטבח בלעדיהם. פה החלטתי להכניס נגיעות של צבע אדום, שישתלב עם השקיקים האדומים בגרילנדת הנורות שתלויה מעל המטבחון.
את הכנת הכפפה צילמתי לכן שלב אחר שלב. זה באמת פשוט, מומלץ לחובבות התפירה ומלאכת היד (ההסברים לכל שלב מופיעים לאחר התמונות):
[1] מניחים את כף היד של הילד/ה על הבד החיצוני של הכפפה, מסמנים קו מתאר במרחק של כ-5 ס"מ מכל צד, וגוזרים לפי קו המתאר שתי שכבות בד הופכיות. [2] – [4] מצמידים בעזרת סיכות את הבד הגזור לשתי שכבות של אקרילן (להשיג בכל חנות כלי תפירה) וגוזרים מסביב. [5] – [6] מצמידים את הבד הגזור לשתי שכבות של בד שיהיה הבד הפנימי בכפפה (אם מדובר בבד עם דוגמא יש להצמיד לשתי שכבות הופכיות). גוזרים מסביב. [7] – [8] בין בד חיצוני לפנימי מסדרים שכבה אחת של אקרילן ומצמידים עם סיכות. סה"כ יש שני "סנדוויצ'ים" כאלה, הופכיים בכיווניותם. [9] – [10] מצמידים חלק חיצוני לחלק חיצוני ומחברים בעזרת סיכות. [11] – [12] תופרים מסביב במכונת תפירה (או ידנית) והופכים על מנת שהחלק הפנימי יהיה בפנים והחיצוני בחוץ. [13] – [14] מגמרים את הקצוות בעזרת סרט בד/סרט גימור כלשהו. אני השתמשתי בסרט סאטן שהיה לי בבית, בחירה פחות מוצלחת כי קשה לעבוד איתו. מכינים לולאה מבד נוסף ומחברים אותה לחלקה הפנימי של הכפפה. [15] – [16] כשהכפפה מוכנה אפשר לקשט אותה עם כפתור גדול או עם כל אביזר אחר (בהתאם לגילו של הילד).
באופן דומה תפרתי את מגן החום לסירים.
המטבחון חזר מצביעה, וניגשתי לטפל בשדרוגים נוספים:
את הכיריים חיפיתי בעיגולי-רשת (הודבקו בכמה נקודות למשטח שמתחתן) ואת ה"כפתורים" ש"מדליקים" את הכיריים צבעתי בצבע חום כהה שדגמתי מתוך הבד.
ובכל זאת משהו היה חסר לי ברקע. קרמיקה!
תרתי ברחבי חיפה רבתי אחר קרמיקה בגודל 10X10, שתהיה צבעונית ומדליקה, אך לא העליתי בחכתי אפילו חרס. בסופו של דבר, החלטתי ללכת על הטרנד הכי לוהט בעולם החיפויים – אריחים מאויירים. במקרה שלנו, תרתי משמע. את הגרפיקה הכנתי בעצמי לפי מידות המטבח (בנות, לא חייבים לדעת פוטושופ, אפשר אפילו ב-Powerpoint), והדפסתי את האיור על גיליון בבית דפוס:
הדבקתי את הגיליון לגב המטבח בעזרת ספריי דבק. בשוק הפשפשים רכשתי מחבת, סיר וכוס אמייל קטנים ומדליקים. ערכת אפיה לקטנטנים רכשתי באיקאה. והרי לכם התוצאה:
כשהייתי בנגריה שמתי עין על מדף ישן וזנוח מעץ כהה. הצורה שלו היתה מדליקה, וידעתי שלאחר צביעה הוא ייראה נהדר. הוא נצבע באותו הגוון הצהוב ששילבתי במטבח, והנה הוא לפניכם:
אז עכשיו יש לעופרי מטבחון בחדר, והיא מבשלת לנו בו פסטה כמעט כל ערב. יחד עם המדף המדליק הצלחנו לחולל שינוי נעים בחדר הקטן והזמני שלה.
אם בא לכן לייצר מטבחון דומה בעצמכן, ואם גם לכן אין זמן לשפץ ולנגר רהיטים ישנים, תוכלו לקפוץ לנגריית מיל"ב בחיפה ולהזמין מטבחון בהתאמה אישית. ואם אתן לא מהאיזור, תוכלו למצוא מטבחי DIY (ועוד עמדות משחק מרהיבות) באתר של פטיט. ראו הוזהרתן, יש סיכוי סביר שבתום הביקור באתר הזה תרצו מטבח אחד מכל סוג.
עוד דרך מתוקה לשדרג את השפים הצעירים שלכן היא בעזרת "ערכת שף" מבית שמטרלינג, של המעצבת (והשפית) נעמה וייס. הערכה כוללת סינר, כובע שף, מערוך, חותכני עוגיות ומתכון שכיף להכין יחד. בחנות של נעמה תמצאו עוד פריטים מתוקים שקשורים באוכל, בישול ואפיה עם ילדים.
ואיך אפשר לסיים פוסט על מטבח בלי מתכון? הנה המתכון של נעמה לעוגיות תפוחים ושיבולת שועל ללא אפיה:
נתראה בפוסט הבא!
מקסים!
פעם ראשונה ששמעתי על נגריית מיל"ב- בטוח עוד אגיע לשם…
אני לא מפסיקה להתפעל מהחדר המושקע והיצירתי לבת שלך!
מקסים מקסים
מקסים!! הרעיון והביצוע. הכל סוף.
מכירה טוב את נגריות מיל״ב. עוברת שם דיי הרבה.
אם יצירתיות וכישרון היו נמדדים בכסף היית יותר עשירה מאופרה ומרתה גם יחד!!
בינתיים אני מתענגת על המחשבה שאומנות זה גם גנטי ואני מחכה לארוחות ולבישולים שהאחיינית המדהימה שלי תכין לי בעתיד (הלא כל כך רחוק מסתבר). אין לי עוד מה להוסיף מותק פשוט תענוג!! כן יש לי שאלה, על איזה סוג של נייר אפשר להדפיס דוגמאות לאריחים?
תודה מותק. כל נייר שקיים בפלוטר של בתי דפוס, וכדאי שיהיה עבה יחסית.
מושלם!! ממש עושה חשק. רואים שמעבר לכשרון הושקעה גם המון המון אהבה 🙂
ואוו, המטבחון יצא פשוט מהמם, והצבעים כיפיים…אני בטוחה שעופרי נהנית!
כל הכבוד!
וואו, מקסים מקסים מקסים! יצא ממש יפה ואני בטוחה שהבת שלך מבסוטה. הרעיון של הדפסת האריחים פשוט מעולה. כשהכנתי מטבח לקטנים הכנתי 4 אריחי קרמיקה, אבל פשוט אי אפשר היה לתלות אותם, הם כבדים מדי לדיקט… נראה לי שאבחר גם ברעיון ההדפסה. כל בית דפוס יכול לעשות את זה? אפשר לשאול גם כמה זה עולה בערך?
טל, כל בית דפוס שיש בו מדפסת מסוג פלוטר (להדפסת שרטוטים גדולים, פוסטרים וכרזות) יכול להדפיס כזה. וזה כיום כל בית דפוס. את הגרפיקה תצטרכי להכין לבד, ולהביא להם אותה בקובץ PDF. לי עלה עבור גיליון של 50 ס"מ ברוחב 90 ס"מ – 65 ש"ח.
מקווה שזה עוזר 🙂
טוב אז כנראה שבאמת ראיתי כשהייתי בחופשה כי אני זוכרת שראיתי ורציתי להגיב ש… א. הצבעים מהממים! השילוב של האקווה והצהוב פשוט הורס. ב. הוילון שבחרת הוא איך לא, יפהייפה, ג. האריחים – איזה טריק גאוני. וד. זה שתפרת את הכפפה השאיר אותי כבר ספיצ'לס. בקיצור את מוכשרת!!! ואיזה כיף לעופרי שיש לה אמא כמוך 🙂
נהדר , מטבח מושלם , הכי כיף להכין לבד
ממש מקסים מקסים. אשמח לדעת איפה יש מצבעה וכמה זה עולה?
!אפשר גם לשים טפט יפה על הקיר של המטבח לא?
יש מצבעה ברחוב עקרון בעיר התחתית.
ואפשר בהחלט לשים גם טפט!
המון תודה. כמה זמן זה לוקח לצבוע בערך וכמה עולה? אני גם מתכננת פרויקט דומה…
לוקח יומיים בערך,העלות תלויה מאוד בגודל הרהיט ובמורכבות הצביעה. צביעת המטבחון שלי עלתה 350 ש"ח בזמנו.