את אמא של יהונתן ומיקה הכרתי לפני כמה שנים, כשעוד ציירתי ציורי קיר להנאתי, סוג של side job. היא הזמינה אותי להפיח חיים בחדר המשחקים של יהונתן, בדירה חדשה שאליה עברו ממש באותה עת. ההשראה לציור היתה האיורים המקסימים של אורה אייל, המוכרת מספרי הילדים "בוקר בהיר אחד", "מעשה בחמישה בלונים", "הצב של אורן" ועוד ועוד. החלטנו יחד, שמאחר שמדובר בחדר משחקים, אפשר להתפרע עם צבעים עזים ושמחים, שיתפסו את עינו של כל מי שנכנס לחדר.
שנים עברו מאז, מיקה הצטרפה למשפחה וכמות הצעצועים בחדר, איך לומר, גאתה. החדר הקטן כבר לא הצליח להכיל את כל המשחקים שלצורכם הוא נועד, והפעם הוזמנתי כמעצבת פנים, לעשות קצת סדר בבלגן.
חדר משחקים הוא באמת חדר מאתגר לעיצוב. מצד אחד, המשחקים צריכים להיות נגישים, על מנת לאפשר לילדים להגיע אליהם בבטחה בכוחות עצמם. מצד שני, כשלא מנצלים את מלוא גובהו של החדר, רוב הבלגן מתרכז על הרצפה, בד"כ על חשבון שטח פעיל, ואז החדר מרגיש קטן וצפוף. תוסיפו לזה את עומס הצבעים והצורות, וכבר ברור שמשימה קשה עומדת לפנינו. הנטייה הראשונית שלי היתה לבקש שהצעצועים ימויינו, ושאלה שכבר לא בשימוש יאוחסנו. אבל מפאת הפרש הגילאים הקטן בין יהונתן ומיקה, מסתבר שרוב המשחקים אכן בשימוש או יהיו בשימוש בקרוב. על מנת שבכל זאת נפנה מקום וננצל את הקירות לגובה, הוחלט שהמשחקים האהובים ביותר על שני הזאטוטים יזכו למקום של כבוד בחלק התחתון של החדר, ואילו אלה שבשימוש לא רב, או שיהיו בשימוש רק בעתיד- יעלו למעלה.
כמו כן, הוחלט שננסה לנצל את הריהוט ואת פתרונות האחסון הקיימים עד כמה שניתן, כשההוראה המפורשת שקיבלתי היתה: "אסור שמשהו יסתיר את הציור על הקיר".
הדבר הראשון שהחלטתי לעשות הוא לתכנן מערכת אחסון המשכית לספריה המדורגת הקיימת בחדר. כל כך הרבה חלל מעליה היה בלתי מנוצל, וכל קוביה נוספת יכולה להציל את המצב. הזמנתי את הנגר שבנה את הספריה וביקשתי ממנו להשלים אותה כלפי מעלה ואף ליצור חללים נוספים לצידה.
גם הקיר שמתחת לחלון היה בלתי מנוצל. תכננתי שידה צרה יחסית, אך ארוכה מאוד, שמשתלבת בקצה שלה עם הספריה. התכנון היה שכל הצעצועים הנפחיים והגדולים, כמו הפסנתר, התופים, המטבח, שולחן העבודה ועוד שלל "עמדות משחק" שכאלה – ייכנסו מתחת לשידה הזו, ומעליהם יהיה חלל נוסף לאחסון, כשכל אלה מוסתרים ע"י וילון בד מתוח על מיתר גמיש.
תאמינו או לא, אבל תכנון כזה, על מנת שבאמת יספק מענה מתאים, הצריך מדידה מדוייקת של כל עמדות המשחק האלה (רוחב, אורך וגובה) על מנת לוודא שהן נכנסות מתחת ללא הפרעה.
פתרון אחסון נוסף היה ספסל בנוי, ש"כיסה" את ארגזי העץ ששימשו לאחסון של צעצועים קטנים. עצם זה שהארגזים היו ללא מכסה או אמצעי סגירה אחר – הפך אותם לחלק מהבלגן במקום לאלמנט מארגן. הפלוס הנוסף של הספסל הוא שהוא מאפשר מקום ישיבה נוח ונעים לצד הילדים כשהם משחקים. את כרית הישיבה לספסל ואת הוילון לשידה עיצבתי מבדים בגוונים שתואמים את גווני ציור הקיר, מבלי שהבדים יהוו "תחרות" לציור עצמו.
לאורך כל התכנון נעזרתי בהדמיות על מנת לוודא שהריהוט החדש אכן לא מסתיר את הציור, או מסתיר אותו במידה מינימלית. לאחר שהשתכנענו שהתכנון מהווה פתרון מספק להכיל את כל הצעצועים בחדר -העברתי תוכניות נגרות מפורטות לנגר שביצע את העבודה. מאחר שהרהיטים ואמצעי האחסון השתלבו אלה באלה, היה חשוב שהתוכניות והביצוע יהיו מדוייקים מאוד.
וכך זה נראה עכשיו:
טיפ קטן: כשאתם תולים "קוביות" אחסון על הקיר – תלו אותן בסמוך זו לזו, כך שניתן יהיה להשתמש בפאה של קוביה אחת כמשענת למשהו שיושב על קוביה אחרת, כדוגמת הספרים שעל הקוביה האמצעית לעיל.
ועוד טיפ: את הצעצועים היפים אל תאחסנו. השתמשו בהם כפריט דקורטיבי לחדר.
יצרנו המון מקום חדש לאחסון, באופן כזה שמסתיר את הבלגן ואת העומס הצבעוני והצורני, ופינינו מקום למשחק ולשהייה נעימה!
מקווה שמצאתם פה כמה רעיונות ליישום בנוגע לארגון המשחקים אצלכם,
נתראה בפוסט הבא!
תגובות
3 תגובות
השארת תגובה
קודם כל….הציור מקסים וכמה כיף שהוא ממשיך איתם לאורך השנים והחדר החדש נראה כיפי וצבעוני לצד הפונקציונליות שבו.
כשרונית !! כבר אמרתי?? <3
קודם כל התיכנון הזה יצאה מקסים וחכם, אהבתי…
חוץ מזה היתי רוצה לדעת באיזה תוכנה את משתמשת ושירטוטים של תוכניות בית וריהוט?
הי אינה,
תודה. ההדמיות שמופיעות כאן שורטטו בסקצ'-אפ.