יותר מדי זמן הבלוג שלי היה זנוח, ורק מסיבות טובות. עבודה מאומצת על פרוייקטים של לקוחות לצד תכנון אינטנסיבי של ביתנו ההולך ונבנה – לא השאירו לי הרבה זמן לכתוב. אבל עכשיו שהשלד כבר נמצא בשלביו הראשונים, ולאור העובדה שרבות מהעבודות בהן אני עוסקת כרגע כוללות תכנון וחלוקה מחדש של החללים המעוצבים, מצאתי לנכון לכתוב לכם בדיוק על זה – תכנון וחלוקה.
רבים מהלקוחות שפונים אליי להוטים מאוד להגיע לתוצאה הסופית. הם רואים לנגד עיניהם מהפכים ערוכים היטב בטלויזיה, עיצוב פנים שנדמה שצריך רק ספונסר כדי לגרום לו להתהוות בן לילה, ובעיקר, הם התבשלו עם המחשבות על שינוי כל כך הרבה זמן לפני שהם פנו אליי – שכבר אין להם כוח לחכות. כשאני יושבת איתם ומסבירה להם את תהליך העבודה, הם לעיתים נרתעים מפרק הזמן המוקצה לשלב התכנון (כשלושה חודשים, תלוי בהיקף העבודה ובמהירות קבלת ההחלטות מצידם), ורק לאחר שאני פורטת להם את חשיבותו של כל אחד משלבי התכנון לפרטי פרטים, הם מבינים כמה שהתהליך הזה חיוני ושווה שיקדישו לו את פרק הזמן הראוי.
אני מאמינה שתוצאות טובות מתחילות בתכנון טוב. יותר מאשר שהבית שלכם ייראה טוב או יצטלם טוב, חשוב שהוא ישרת אתכם, את הצרכים העכשוויים והעתידיים שלכם, ואת ה"טקסים" היומיומיים שאתם מורגלים אליהם. לכן, אני מקדישה תשומת לב רבה וזמן לא מבוטל לשלב התכנון. החלטתי להביא לפניכם כמה דוגמאות, שיסבירו קצת על מהות התכנון בעיצוב פנים, וימחישו את חשיבותו כתנאי בסיסי לתוצאה סופית מוצלחת, קודם ומשלים לעיצוב האסתטי.
פרוגרמה – 'רשימת המכולת' שלכם
בבואכם לתכנן את בית חלומותיכם, קודם כל – שבו. שבו יחד על כוס קפה מול דף נייר, ועשו רשימה. התחילו ברשימת החדרים שהבית צריך לכלול (סלון, מטבח, חדר הורים, חדרי ילדים, חדרי רחצה, חדר שירות וכו') וביחסים שצריכים להתקיים ביניהם (סמיכות, קשר בין האיזור הציבורי לאיזור הפרטי, הפרדת פונקציות או קיומן בחלל אחד וכו'). כבר בשלב הזה יעלו מספר שאלות שמצריכות מכם לקבל החלטות. למשל, האם הילדים יחלקו חדר אחד? האם חדר השירות יהווה יחידה עצמאית או חלק מחדר הרחצה? אולי תעדיפו שהוא יהיה דווקא צמוד למטבח? האם יהיו בבית שירותי אורחים בנוסף לחללי הרחצה הקיימים? והאם פינת האוכל תהיה חלק מהמטבח או ישות נפרדת? המון שאלות חשובות צריכות לקבל מענה כבר בשלב הראשוני של התכנון על מנת שהוא יהיה מדוייק ורלוונטי לאורך זמן.
חלק מהתשובות לשאלות הללו יהיו מיידיות, וינבעו מהנסיון שכבר צברתם לאורך השנים במגורים משותפים, ואילו חלקן יצריכו מכם מחשבה קדימה. ייתכן שחללים מסויימים בבית ישנו בעתיד את תפקידם, או שיצריכו שינוי בשטחם בהתאם לשלב בו תמצאו בחייכם. הנטייה של רוב האנשים היא לדחות את התכנון של מקרים כאלה לרגע האמת תחת הגישה "כשנגיע לגשר". ובאמת, במקרים מסוימים קשה לצפות מראש מה יהיו צרכי המשפחה המדוייקים בעתיד. יחד עם זאת, ברוב המקרים ניתן לשלב בתכנון פתרונות בסיסיים, שיאפשרו בהמשך גמישות ויכולת בחירה בתכנון מדוייק יותר.
הנה דוגמה קטנה מביתנו המתהווה:
בתכנון המקורי של הבית שלנו קיים איזור שיוקצה בעתיד לגרם המדרגות שיקשר בין הקומה התחתונה לעליונה (הקומה העליונה תבנה כבר עכשיו אבל כמעטפת בלבד, ללא קירות פנימיים). בזמן שרק הקומה התחתונה פעילה, באזור הזה ימוקם חדר הרחצה של הילדים, והוא ישמש גם את האורחים. כלומר, אלה 'שירותי האורחים' בבית. בבוא היום, כשהקומה השניה תהיה פעילה, חדרי הילדים "יעלו למעלה" ואיתם חדר הרחצה, אשר במקומו ייבנה גרם המדרגות.
ומה עם אורח שצריך להתפנות? האם נפנה אותו לשירותים שבחדר ההורים? או שנבקש ממנו לעלות לקומת הילדים כדי להשתמש בשירותים שם? זהו, שלא. היה ברור שעם ביטולו של חדר הרחצה הראשי בעתיד, יהיה צורך בשירותי אורחים במקומו. שקלול כל הצרכים והרצונות שלנו לגבי שאר האיזורים בבית, הוביל למסקנה שהחלל האידיאלי לניצול עבור שירותי האורחים הוא זה שמתחת למדרגות. פתרון טוב, ללא ספק, שכן מדובר בדרך כלל ב'חלל מת'. אבל, גרם המדרגות – כפי שתוכנן במקור – לא איפשר למקם שירותים מתחתיו, כי לא היה גובה מספק בין הרצפה לבין תחתית הגרם על מנת שניתן יהיה לעמוד שם (ידוע גם בשם "גובה ראש").
כדי שבבוא היום החלל שמתחת למדרגות יוכל לשמש כשירותים, הייתי צריכה לתכנן כבר עכשיו את מהלך המדרגות מחדש. התכנון החדש גרר הזזה של אחד הקירות דרומה, מה שהשפיע גם על תכנון חדר ההורים וחלל הרחצה הצמוד אליו. זו דוגמה מצויינת למצב שבו לולא נעשתה המחשבה קדימה על צרכינו בעתיד, היינו מוצאים את עצמנו בעוד מספר שנים בבעיה עם מיקום שירותי האורחים בבית, ומתפשרים על פתרון הרבה פחות מוצלח. את הפתרון הזה לקחתי צעד אחד נוסף קדימה בכך שהאסלה מתוכננת מראש במיקומה העתידי, מה שיצריך מאיתנו רק לסגור את החלל הזה עם קיר, ללא צורך אפילו בשינוי מיקום הדלת.
*ואם כבר במיקום הדלת עסקינן, טיפ קטן לגבי מיקום הכניסה לחללי רחצה: אחד השיקולים במיקום הכניסה צריך להיות שמירה על פרטיות המשתמשים. דמיינו מצב שבו אחד מדיירי הבית יוצא מהמקלחת עם מגבת לגופו בדיוק כשמגיעים אורחים. תכנון אידיאלי יהיה כזה שפרטיותו של הדייר נשמרת, כך שהוא יכול לעבור לחדרו כדי להתלבש מבלי להיות בטווח הראיה של האורחים.
הגודל לא (תמיד) קובע
כמה גדול צריך להיות חדר הילדים? כמה גדול צריך להיות המטבח? ומה לגבי חדר האמבטיה? התשובה לשאלה "באיזה גודל צריך להיות חדר ה_____?" אינה במ"ר (למעט חללים כמו ממ"ד, שלגודל שלו יש תקן) אלא: בגודל שיכיל את כל הצרכים שלכם מאותו חלל. זו הסיבה, שכבר מהשלב הראשוני של התכנון, אנו כוללים בתוכניות סימבולים של ריהוט במימדים סטנדרטיים וריאליים: מיטת נוער, שולחן כתיבה, ארון בגדים, כסא, שולחן אוכל, ספת סלון וכו'. גם אם בפועל תרכשו בסוף ספה קטנה יותר או ארון גדול יותר, הגודל הסטנדרטי יהווה נקודת מוצא שתמחיש כמה מקום פנוי נותר בחדר. תכנון טוב ייקח בחשבון גם מעברים מרווחים דיים, שישמרו על נוחות פונקציונלית ועל תחושת רווחה ומרחב בבית.
אחת הטעויות הנפוצות שאנשים עושים כשהם יוצאים לסבב רכישות ללא עזרה מקצועית היא בחירה של רהיטים 'על פי העין'. זה קורה בעיקר עם פינות אוכל, ריהוט לחדרי שינה וריהוט לסלון. בחנות הענקית, הספות נראות בגודל סביר לחלוטין, אבל כשהן מגיעות אליכם לסלון הן עשויות להתגלות כמגושמות וגדולות מדי. כשבוחרים לפי העין, הכל עניין של קנה מידה. לכן, ממש כשם שלא בוחרים פינת אוכל לפני שמודדים את גודל האיזור שבו היא תמוקם, כך לא מתכננים בית ללא שילוב של ריהוט בתוכנית. יש לכם רהיטים שאתם מתכוונים להשאיר? הם אלה שצריכים להופיע בתוכנית, בגודלם האמיתי. לקיחת מידות מדוייקות של החללים ושל הריהוט הקיים היא חלק מהתכנון. היא לא רק תאפשר לכם לקבל החלטות מהירות וחכמות יותר בעת הביקור בחנויות, אלא גם תחסוך לכם כסף ובכייה לדורות על קניות שתתחרטו עליהן.
מקום ל…יצירתיות
מעצבי פנים ואדריכלים מעדיפים להימנע מהשימוש המקבע במונחים 'פינת אוכל', 'מטבח', 'סלון', 'חדר שינה', ובמקום זאת לציין את השימוש שנעשה בחללים הללו. פינת האוכל היא לא רק מקום לאכול בו אם היא משמשת גם כפינת יצירה לבעלת הבית חובבת האמנות ומלאכת היד. הסלון הוא לא רק מקום לארח בו או לצפות בו בטלויזיה אם הוא משמש גם כאיזור המשחק של הילדים. חדר השינה הוא לא רק מקום לישון בו אם גם פינת העבודה נמצאת בו. מחשבה על המקומות האלה על פי הצרכים שהם נועדו לספק, מבטלת את הקבעון המחשבתי שיש לנו כשאנחנו חושבים על 'פינת אוכל', 'מטבח', 'סלון' ו'חדר שינה', כיוון שהיא מרחיבה את יריעת הדרישות שהחללים הללו צריכים לקיים. ופה, אולי, טמונה גדולתו של תכנון איכותי. יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה יביאו בהכרח לתוצאות בעלות ערך רב בהיבט הפונקציונלי (אבל כמו כל תהליך יצירה – הן מצריכות זמן וסבלנות).
הנה עוד דוגמה קטנה מביתנו הפרטי:
בתכנון המקורי של הבית, חדר השירות והמטבח היו מופרדים בקיר עם דלת. המימדים של חדר השירות הותירו מעט מאוד מקום לאחסון של פריטים חיוניים כמו מטאטא-מגב-דלי, חומרי ניקוי וכביסה וכו'. מסיבה זו החלטתי לבטל את הקיר החוצץ בין חדר השירות למטבח, ולנצל את ארון המטבח משני צידיו – פעם לטובת המטבח ופעם לטובת חדר השירות- על ידי חלוקה פנימית התואמת את תכולתו של הארון בכל איזור. על מנת ליצור חזית יפה ומעוצבת יותר, הדלת שמקשרת בין שני החללים נראית כמו דלת ארון מטבח רגילה, כך שלמעשה אין דרך לדעת שיש עוד חלל מאחוריה.
הארון מחולק בצורה כזו, שבעוד שצידו האחד משמש למידוף עבור תבלינים וצנצנות בצד המטבח, צידו השני משמש לאחסון חומרי ניקוי וכלי ניקוי (העומק נקבע, תאמינו או לא, על פי קוטרו של דלי סטנדרטי) בצד חדר השירות. באיזור אחר, הארון משמש כיחידת אחסון (מזווה, מיקרוגל ואחסון כלי הגשה) בצד הפונה למטבח, ולאחסון של חומרי כביסה בצד הפונה לחדר השירות. כך יצרתי בצורה פשוטה יחסית פתרון אחסון שמותאם בדיוק למידות הפריטים שהוא צריך להכיל, תוך שמירה על חזית עיצובית מרשימה, ואפילו עם "טוויסט" לא צפוי (ותודה לאדר' רוני קורץ-אביצור המופלאה על סיעור מוחות פורה).
תכנון כזה לפרטי פרטים עשוי להיתפס כמוגזם, אבל החיים ללא ספק קלים ונוחים יותר (וגם מסודרים יותר) כשלכל דבר בבית יש מקום ייעודי משלו.
פונקציונליות אסתטית
תכנון הוא לא רק תנאי מקדים לעיצוב אסתטי ומרשים, הוא יכול (וצריך) להשפיע בזכות עצמו על השפה העיצובית ועל מראה החלל. הרעיון הוא לא לתכנן את החלל ואז 'להלביש' אותו, אלא לחשוב כל העת על העיצוב הסופי ולשלב אותו בתכנון עצמו. כך נוצרת שפה ויזואלית אחידה, נעימה לעין ועם ערך מוסף.
בדירה שעיצבתי עבור משפחה צעירה במורדות הכרמל, ושפורסמה לאחרונה במגזין העיצוב של- Xnet, האב ציין את רצונו להשיב בסוף היום את הסלון לריבונותם של המבוגרים בבית, קרי למצוא פתרון מהיר ונוח לסילוק הצעצועים מהשטח. הפתרון במקרה הזה חייב היה להיות חלק מהסלון עצמו, שכן לא ניתן לצפות מילדה בת שנה וחצי לשחק רק בחדרה. ילדים אוהבים להיות ולהרגיש חלק מהבית ומלב העניינים. אם ננסה לתחום את איזור המשחק שלהם לאיזור שולי ונפרד ממרכז הבית נמצא את עצמנו משנעים מדי יום צעצועים מחדרם לאיזור שבו הם תמיד יעדיפו להיות: האיזור שבו אנחנו נמצאים.
החשיבה מאחורי התכנון היתה לא רק פונקציונלית אלא גם בטיחותית. בתם של בני הזוג כבר הגיעה לגיל (ולגובה) שבו מסך הפלזמה של הטלויזיה, אשר ישב על שידה נמוכה, היה בהישג ידה, כך שמפגש לא מוצלח ביניהם היה שם את שניהם בסכנת פגיעה. הפתרון היה נישת גבס אלכסונית שתוכננה לפי מידות הטלויזיה. בחלקה התחתון של הנישה תכננתי מגירה גדולה על גלגלים
נסתרים, שתהווה מקום אחסון מיידי, קל ונוח עבור כל הצעצועים בסוף היום. פשוט שמים הכל בפנים וסוגרים, ללא צורך לסדר ולמיין מה שלמחרת יבולגן שוב. מעל מגירת הצעצועים נתלתה הטלויזיה בחיזוקים מיוחדים לגבס, ומעליה שני מדפים עבור הממיר, השלטים וכד'. מגירת הצעצועים הזו נוצרה מצורך פרקטי, אבל בזכות עץ האגוז ובזכות האופן שבו היא השתלבה בדיוק רב – היא שדרגה את מראה נישת הגבס במידה רבה, ויצרה קשר ויזואלי ועיצובי בין הנישה לשאר הסלון (שגם הוא היה בגווני אגוז).
מקווה שהפוסט הזה עזר לכם להבין קצת יותר על חשיבות התכנון כחלק בלתי נפרד מהעיצוב עצמו. אני מזמינה אתכם לקרוא על עוד שיקולים שהשפיעו על התכנון בפרויקטים נוספים שליוויתי, כאן בבלוג וזמינה לכל שאלה או התייעצות במייל או בדף הפייסבוק שלי.
להתראות בפוסט הבא!
תגובות
השארת תגובה