שנת הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות כבר בפתח, ורבים (ובעיקר רבות) מאיתנו מוצאים את עצמם שוברים את הראש איך להיערך בהתאם. בפרט, נוגע הדבר להורים שילדיהם עולים לכיתה א', ובמסגרת ההתרגשות הגדולה תוקפת אותם היסטריה סביב סוגיית שולחן הכתיבה שהילד/ה חייב/ת לפני שמתחילה השנה, "כדי שיהיה לו/לה איפה להכין שיעורי בית". גם הורים שהעתיקו את מקום מגוריהם ממש לאחרונה, מוצאים את עצמם תוהים לגבי העמדת פינת הלימודים בחדר החדש, וההתלבטות קשה אף יותר אם שני ילדים חולקים חדר אחד, או אם החדר קטן יחסית עבור מיטה, ארון בגדים, אחסון לצעצועים ושולחן כתיבה.

בדיוק מהסיבות הללו, הוזמנתי להרצות בנושא תכנון ועיצוב פינות עבודה ולימודים בחנות הוינטג' המהממת "מפעם" שבשוק הפשפשים בחיפה, והפוסט הזה מסכם את עיקרי ההמלצות והדגשים שעלו בהרצאה (אם כי לא את כולם). ההרצאה נגעה גם בתכנון פינות עבודה להורים / פינות מחשב לילדים כחלק מהמרחב המשותף בבית.

תכנון נכון מתחיל בהבנת הצרכים

בדומה לכל תהליך תכנוני, ההחלטה איפה וכיצד למקם את פינת הלימודים/העבודה בבית חייבת לעבור דרך אפיון הצרכים של המשתמש. עבור אדם אחד נדרשת פינת עבודה רחבת ידיים, המתאימה לשימוש במחשב נייח לצד מקום מספק לפתיחת קלסרים וספרים, בעוד שעבור אדם אחר ייתכן שיספיק תכנון מינימליסטי בהרבה, שמאפשר ישיבה נוחה מול מחשב נייד ותו לא. לכן, לפני שאתם רצים לקנות שולחן כתיבה לילד/ה, או מחליטים לוותר על פינת האוכל לטובת פינת עבודה, קחו רגע לרשום לעצמכם על אילו דרישות פינת העבודה/הלימודים נועדה לענות:

> מה צריך להיות בה? אילו מכשירי חשמל? מה גודלם הממוצע? האם לצידם יש צורך במקום לכתיבה ולעיון? האם היא מיועדת למשתמש אחד בלבד או לשניים? וכו'. למשל, עבור מחשב נייד בלבד – מספיק שולחן מינימליסטי בעומק 40 ס"מ, ואילו עבור מחשב נייח עם מסך ומקלדת נפרדים יש צורך בשולחן עמוק יותר (וגם בפתרון פרקטי עבור גוף המחשב עצמו). אם יש צורך במדפסת צמודה – יש לתת את הדעת על גודלה, על מנת שלא תתפוס את כל מרחב השולחן. אם היא קטנה, אולי מוטב לייחד לה מדף נפרד מעל השולחן.

> פרטיות: האם המשתמש זקוק לפרטיות ולשקט בעת השימוש בפינת העבודה/לימודים או שדווקא מעדיף להיות חלק פעיל מההתרחשות בבית באותה עת? הלקוחות שעבורם תכננתי את פינת העבודה שבתמונה למטה, לא נוהגים לעבוד מהבית בצורה רציפה, אך כן זקוקים לפינת עבודה מסודרת עבור הפעמים שבהן עולה כזה צורך. הם ביקשו שפינת העבודה שלהם תהיה מופרדת פיזית מחלל הסלון, אך סמוכה אליו מאוד, כך שיהיה להם קשר עין ושמע עם הילדים בעת שההורים עובדים. פינת העבודה במקרה זה תוכננה בנגרות כחלק אינטגרלי מספסל ישיבה ואחסון במבואת הכניסה לבית.

לקוח אחר שלי, לעומת זאת, ביקש שפינת העבודה שלו תמוקם בחדר השינה של ההורים, שכן עיקר עבודתו מהבית הוא שיחות ועידה בסקייפ, ולצורך כך הוא זקוק לפרטיות מלאה ולשקט (באותה הזדמנות גם דאגנו שהקיר שמאחורי שולחן העבודה יהיה אסתטי ולא יסגיר את המיקום בבית, שהרי זה מה שרואים בסקייפ מלבד האדם שבשיחה). כך שעניין הפרטיות מאוד רלוונטי בקביעת מיקום פינת העבודה/לימודים.

והנה עוד דוגמא לפינת עבודה שתוכננה על ידי עבור זוג הורים שרצו להרגיש ולהיות חלק מהחלל המשותף בעת עבודתם מהבית. הפעם פינת העבודה מוקמה ממש בסלון כחלק מקיר ספריה ואחסון.

העמדת הריהוט בחלל – עיצוב מול תחושה

ישנם פרמטרים שונים לבחירת האופן שבו אנחנו מעמידים את הריהוט בחדר. חלקם טכניים (למשל, נקודות חשמל ותקשורת קיימות בחדר שאין כוונה לעשות בו שינויים שכוללים חציבה בקירות), חלקם פרקטיים (למשל, שמירה על מרחב מספק לפתיחת דלתות הארון בעת מיקום הרהיט הסמוך אליו) וחלקם תחושתיים (למשל, מיקום המיטה באופן המאפשר קשר עין עם הכניסה לחדר, תוך שמירה על פרטיות ואינטימיות, כלומר לא ממש מול הדלת).

הדבר נכון גם כאשר עלינו להחליט איפה בחדר למקם את שולחן הכתיבה, וכאן בדרך כלל נמצא את עצמנו נאלצים לבחור בין העיצוב לתחושה. העמדת הריהוט בחדר הילדים הישראלי הממוצע כוללת: מיטת נוער (בדרך כלל נפתחת), ארון בגדים, שולחן כתיבה ורהיט נוסף (בדרך כלל כוורת איקאה) למשחקים/ספרים. בהינתן שהמיטה ממוקמת בהתאם לשיקולים לעיל, ושהארון נמצא בד"כ לצידי הדלת – שולחן הכתיבה נותר בד"כ מול הכניסה. מבחינה עיצובית ואסתטית – יפה ונעים יותר להיכנס לחדר כשמולנו נמצאת החזית של רהיט ולא הצד שלו. כלומר, מבחינה עיצובית, היה יפה יותר אם היינו ממקמים את השולחן עם הגב לכניסה, כך שמהכניסה ניתן לראות את כולו, בפרט אם הוא יפה ומעוצב. גם מדפי הספרים שלעיתים נמצאים מעליו – ייראו הרבה יותר טוב בחזית מאשר בחתך.

אבל, וזה 'אבל' גדול, המשמעות של העמדת השולחן באופן זה היא שהמשתמש יושב עם הגב לכניסה, ותחושתית – זה מאוד לא נעים. כאשר אדם יושב עם הגב לכניסה, אין לו מושג מי עובר מאחוריו, מי נכנס לחדר, האם מישהו מסתכל במסך ויכול לקרוא/לראות מה שאותו אדם כותב/קורא/רואה. באופן כללי – אין תחושה של פרטיות. לעומת זאת, כאשר השולחן נמצא ב-90 מעלות לכניסה, כלומר צמוד לקיר הסמוך, יש לאותו אדם קשר עין עם הכניסה לחדר, ותחושת הפרטיות והנינוחות גדולות בהרבה.

כמעצבת, אני תמיד אעדיף את חוויית המשתמש של הלקוח שלי על פני העיצוב האסתטי, מה גם שישנן דרכים רבות לגרום גם לחזיתות הצד של הרהיט להיות אסתטיות ומזמינות יותר. מסיבה זו, אני כמעט תמיד אבחר למקם את השולחן כשצידו פונה לכניסה. מתי לא? למשל, כשאיזור העבודה/לימודים מבודד משאר הבית (למשל בקומת מרתף/עליית גג), שאז אין משמעות לעניין הפרטיות כי היא נשמרת מעצם המיקום המבודד.

מידות וארגונומיה

גובה שולחן כתיבה אינו זהה לגובה של שולחן אוכל! לכן, במידה ואתם רוכשים שולחן וינטג' מהמם בשוק הפשפשים או מחליטים להסב שולחן קיים בבית לשולחן כתיבה – מדדו את גובהו וודאו שהוא מתאים. גובה שולחן כתיבה לעבודות סטנדרטיות צריך להיות בין 70 ל-75 ס"מ עבור כסא סטנדרטי (שאינו מתכוונן) בגובה 40-45 ס"מ. שולחנות אוכל הם בד"כ גבוהים יותר, כתלות בתקופת הייצור שלהם. כסאות וינטג' בד"כ נמוכים יותר מהכסאות הסטנדרטיים של היום, וגם חלק משולחנות האוכל "של פעם" נמוכים יותר, בעוד ששולחנות כתיבה וינטג'יים עשויים להיות לעיתים גבוהים יחסית. בקיצור, אל תצאו למסע הקניות שלכם בלי מטר. זה נכון תמיד, אגב 🙂

עומק השולחן מאוד תלוי בפריטים שיש להניח עליו. כאמור, עליכם לתת את הדעת אם המחשב נייח/נייד, אם המקלדת נמצאת על השולחן או במגירה נפרדת מתחתיו, האם יש צורך לכתוב ולפרוש מחברות על השולחן או לא, וכו'. ככלל, עבור שולחנות כתיבה ביתיים העומק נע בין 45 ל-65 ס"מ.

רוחב מינימלי של שולחן הוא כ-70 ס"מ, אך יש להתאים את הרוחב למספר המשתמשים וכאמור, לפריטים המונחים עליו.

שולחנות כתיבה לילדים, או: מה ב-א-מ-ת ילדים צריכים?

רבים מלקוחותיי כבר יודעים, שיש כמה צירופי מילים שעשויים לגרום לי לעוויתות קלות (בלתי רצוניות) כאשר הם נאמרים באותו משפט עם "לילדה בת החמש שלי" או "לילד בן השלוש שלי". למשל: "מיטת נוער נפתחת", או בגרסתה החמורה יותר: "מיטה וחצי", וגם: "שולחן כתיבה גדול עם ספריה גדולה לכיתה א".

על מנת להסביר את הבעיה, אני אתחיל בסיפור אישי: כשעליתי לכיתה ב', אמא שלי החליטה שגם אני, כמו כולם, ראויה לחדר חדש. כנראה שכל כך הצלחתי בכיתה א', שזה הצדיק לא רק שולחן כתיבה, אלא חדר שלם. מפה לשם, הגעתי יום אחד הביתה וגיליתי לתדהמתי שבמקום שולחן קטן וחמוד, ארון בגדים בינוני ומיטה בינונית – שוכנים עכשיו בחדר שלי רהיטי ענק מעץ מהגוני מבית "שמרת הזורע". מיטת נוער (נפתחת כמובן) עם ארגז מצעים לראשה, ארון בגדים דו-דלתי ענק, ושולחן כתיבה שאף מנהל בהיי-טק לא היה מתבייש בו, אפילו לא אז בשנות ה-80. הרהיטים היו עצומים, אבל החדר שלי היה עצום הרבה פחות. למיטה לא באמת היה מקום להיפתח גם ככה, בארון הבגדים כמעט לא היה לי מה לשים, והשולחן היה כל כך גדול, שאל חלקו האחורי הצמוד לקיר בכלל לא הגעתי. הייתי אמורה לשמוח כמובן, וכנראה שגם שמחתי לכמה רגעים. אבל עם הזמן מצאתי את עצמי מעדיפה לעשות שיעורי בית על השולחן הקטן בסלון, והשולחן הענק שבחדר נותר מיותם.

מיטות הנוער של היום, שולחנות הכתיבה והספריות המשלימות, וגם ארונות הבגדים – לצד זה שחדר ממוצע בדירה חדשה גודלו כ-10 מ"ר – כמעט לא משאירים בחדר מקום למה שילדים קטנים צריכים יותר מכל – מרחב למשחק ולשהייה נעימה: מקום לארח חברים, לשחק עם בובות, לצייר, להרכיב פאזלים ועוד ועוד. כל אלה חשובים להם הרבה יותר מאשר שולחן ענק וספריה מקיר לקיר. מעבר לכך, ילדים רבים בגילאי בית הספר היסודי בכלל לא אוהבים לעשות שיעורי בית בחדר, ומעדיפים לעשות אותם במטבח או בפינת האוכל, או בכל חלל מרכזי אחר בבית שבו הם לא מרגישים מבודדים ובודדים. לכן, אין טעם לרוץ ולקנות ריהוט חדש באלפי (ועשרות אלפי) שקלים באותה הזדמנות שקונים מחברות חדשות וקלמר.

בתמונה למטה, החדר שעיצבתי לדנה המקסימה, עם עלייתה לכיתה א'. שולחן הכתיבה הוא פלטה בחיפוי פורניר אלון, שעומקה 50 ס"מ, המשתלבת עם מדפים פתוחים בנישה שיצרנו במיוחד. במדף שמעל הפלטה ספוט שקוע שמספק תאורה לשולחן הכתיבה. אורך השולחן מאפשר לדנה לארח חברה להכנת שיעורי בית משותפת. עומק הקיר התוחם ועומק הפלטה עצמה נקבעו כך שפתיחת המיטה לאירוח תתאפשר ללא בעיה.

ובחדר של עומר, אחיה של דנה, רעיון דומה. מאחר שעומר צעיר מדנה, והיה זקוק בזמנו לשולחן נמוך יותר מהשולחן הסטנדרטי – הצעתי להכין מראש מספר נקודות עגינה לפלטה, כך שניתן יהיה לשנות את גובהה ככל שעומר יגדל. העמוד התוחם את המדפים הוא עמוד תמך קיים, שהנישה שהוא יוצר נוצלה למידוף ולשולחן.

השימוש בפלטות מינימליסטיות כשולחנות לימודים/יצירה – איפשרו להשאיר בחדרים של דנה ושל עומר מספיק מרחב למשחק ולאירוח. 

עוד פתרון בהיעדר מקום בחדר, המאפשר למקם את שולחן הכתיבה מתחת למיטה (שימו לב שיש מגבלת גובה תקרה מינימלי עבור מיטות כאלה):

התמונה מכאן

פינות עבודה למבוגרים

לעיתים יש צורך לשלב פינת עבודה בבית, שהיא יותר משולחן קטן. למשל, אם אחד מבני הזוג עובד מהבית באופן קבוע, ולא ניתן להקצות חדר שלם לטובת חדר עבודה. הפתרון במקרים כאלה בדרך כלל טומן בחובו ניצול של פינות וחללים קיימים, בשילוב עם עבודות נגרות מותאמות אישית. קורה גם, שעולה הצורך בשתי פינות עבודה נפרדות (אחת לכל בן זוג), כאשר המאפיינים של כל אחת מהן אינם בהכרח זהים.

בתמונה למטה, עבודה מופלאה (אחת מיני רבות) של סטודיו XS, אשר נדרשו לתכנן פינת עבודה עבור בעלת הבית בדירת 70 מ"ר. מפאת גודלה המוגבל של הדירה ובהינתן אילוצים נוספים, הוחלט בעצה אחת עם הלקוחות כי פינת העבודה תמוקם בחדר השינה של בני הזוג. התנאי של בעלת הדירה היה, שבסוף היום ניתן יהיה "להעלים" את נוכחות שולחן העבודה בן רגע. האדריכלים תכננו פינת עבודה הכוללת שפע של מקומות אחסון, שניתן להסתיר אותה עם הסטת דלתות ההזזה, ולקבל חזית נקיה של ארון קיר.

התמונות מכאן

והנה עוד חללים שניתן לנצל כשאין חדר עבודה ייעודי:

התמונה הימנית מכאן // התמונה השמאלית מכאן

פינות עבודה/לימודים מהממות בתקציבים מוגבלים

לא לכולנו יש את הרצון או את היכולת הכלכלית לעצב לעצמנו פינת עבודה מותאמת אישית בנגרות. בתמונות הבאות כמה וכמה רעיונות לעיצוב פינות עבודה שיקיות וייחודיות בתקציבים מוגבלים. נתחיל, איך לא, באיקאה. במחלקת הריהוט המשרדי של החנות ניתן למצוא שולחנות מודולריים, כלומר פלטות מחומרים שונים, ורגלי שולחן בסגנונות שונים, המאפשרות לכם להרכיב שולחן בעיצוב אישי העונה לצרכיכם. כל שנותר הוא לשדרג באמצעות דקורציה מתאימה על הקיר, כסאות צבעוניים (שימו לב שניתן לשלב סגנונות בלי פחד), או טפט מעניין.

בתמונה למטה: ספריה מצינורות אינסטלציה, טרנד מוצלח שמאפשר לכם לבנות (אפילו בעצמכם) ספריה בעיצוב אישי לשדרוג פינת העבודה שלכם. המראה המתקבל הוא תעשייתי אך לא קר ומנוכר, בזכות השילוב בין צינורות המתכת למדפי העץ.

גם ספריות הברזל והמתכת הפכו למרכיב דומיננטי בעיצוב חללי עבודה, ואני ממליצה מאוד לשלב בתוכן גם עץ טבעי או יחידות צבועות, כמו בדוגמא הזו:

שולחן הפגישות שלי בסטודיו זוכה תמיד להתפעלות ולהתלהבות מצד המבקרים, והוא אחד השולחנות הפשוטים והזולים שיש: פלטת סנדוויץ' ליבנה מחופה בפורמייקה צהובה, על רגלי חמור שחורות של איקאה. את הפלטה אפשר לקנות לפי מידה במחסן עצים.

ואי אפשר לדבר על שולחנות כתיבה ופינות עבודה בלי קצת וינטג' משובח, נכון?

בהרצאה שלי ב"מפעם" עסקתי גם ברעיונות להסבת ריהוט קיים לשולחן כתיבה, בתאורת פינת העבודה ובהכנות הנדרשות עבור חשמל ותקשורת, אבל את כל אלה אצטרך להשאיר לפוסטים עתידיים. כולי תקווה שסיפקתי לכם פה כמה רעיונות לביצוע בזמן שעוד נותר עד תחילת השנה. אם יש לכם שאלות או רעיונות משלכם – אתם מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובות או בדף הפייסבוק שלי!

בהצלחה, ושנת לימודים מעולה! 🙂